עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אם הוא כבד הוא שוקע
אם הוא קל הוא צף
אם הוא מחובר לגזע הוא מרגיש חלק
אם הוא נשרף הוא כנראה היה קרוב מידי לאש
ואם דפקת עליו שלוש פעמים כנראה שתמנע משהו נורא
Woodman
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (2)
שירה  (1)
ארכיון
יולי 2017  (6)
Nameless
11/07/2017 12:24
Woodman
אהבה
מצאתי אותה על החוף. פצועה, קטנה, רטובה עם חול באוזניים שהפריע לה לשמוע את הגלים ואותי. כיסיתי אותך במגבת שתתייבשי ויהיה לך חם. שוחחנו את דיברת אני הקשבתי, לא הבנתי אותך את הבחירות שלך , כעסתי. על מי שפגע בך ועליך. מהעיניים הן נזלו לך דמעות גדולות של מלח, לרגע חשבתי שאת עלולה לטבוע בתוכן. חיבקתי אותך חזק גם לפני שהלכת גם לפני שהלכתי אני. השיער שלך מלא בחול, את חייבת להתייבש. אני רק רוצה שתחייך שיהיה לה טוב שירדו לה הדמעות המתוקות. אלה שקורות שהיא נקרעת מצחוק.
0 תגובות
נזיר מול הים
09/07/2017 19:33
Woodman
הוא מבקר אותו כל שבועיים מגיע לשם ויושב באותה נקודה ובוהה בו 5 שעות.יודע כי יכול לעשות מה שרוצה בזמן הזה.הוא מסתכל ושותק.מביט ורואה איך הניואנסים הקטנים משתנים לקצב הרוח.תהיות...הוא חושב לעצמו.הכל דינאמי,הכל משתנה בכל רגע, כל שעה ,כל דקה ,כל שנייה. הדברים נזילים כך הוא חשב.5 שעות אותה נקודה אותו מבט עונות משתנות אור חושך קור חום. תהיות וגעגוע מה איתן?היה לו הכל אך בכל זאת הרגיש לבד כשעמד מולו גדול רחב חזק מאיים ונזיל עובר חלק בין נקיקים צרים. רחב ידיים ואינסופי. מתי הרגש הפך למשהו כ״כ סינטטי חשב לעצמו. מתי איבדנו אותנטיות.כמה עצוב קשיחותם של אנשים לסלוח לא לפחד לקפוץ ראש בלי לדעת מה יקרה שם שהנחיתה תגיע. הוא כ״כ רצה לקפוץ אבל במקום זה הוא חזר לשם כל שבועיים לאותו מקום לאותה נקודה ל5 שעות רק בשביל להבין כמה קרוב הוא ובכל זאת ליסוב לאחור.
0 תגובות
מחמאות צדקה
18/07/2017 14:39
Woodman
אהבה, שירה
מהממת מדהימה לב ענק יפה מקסימה מוכשרת סקסית מממ.... נראה לך שאני באמת שאני מאמינה לכל זה? צוחקת בקול רם בראשי, כמה עצוב שחשבת לרגע שיש לשטות כזאת השפעה עליי. מי היה מאמין לרשימת המכולת הזאת. לא שונה מהשאר. זאב בעור של כבש. מכניסה בי נשימה ונשיפה של זעם מוציאה אותך מתוכי וצוחקת. מכווצת את העיניים ושונאת אותך שונאת ממש. יש לי זיכרון מפעם של נהרות לא יקרה יותר. לא אתה ולא משטרת מחשבות יוכלו לשנות את מה שבראש שלי עכשיו. הולכת להביא את הכדור ולבעוט אותו הכי חזק , הרחק הרחק מעבר לגדר. עכשיו לך, רוץ, תפוס אותו ותביא. אני כבר לא אחכה שם שתשוב.
0 תגובות
מחזקי אגו
11/07/2017 16:20
Woodman
הם באים בקופסה של 50 מחזקי אגו. לקחתי מרשם ל 3 חודשים מראש. לפי המינון המקובל יש ליטול אחד בבוקר ואחד בערב. עם כוס מים אחרי האוכל על בטן מלאה. הכל בהמלצת הרופא. הבעיה שתחושת הריפוי כ״כ טובה. היא מדהימה! אם נגיד אוסיף למינון היומי עוד חצי מחזק אגו? זה כלום. זה בקושי יורגש. מחר אני אנסה לעלות ל3 כי לא באמת הרגשתי הבדל עם החצי הנוסף. ההשפעה לא מחזיקה להרבה זמן וזה גורם לי לקצרים ותופעות לוואי שגובלות בהפרעת בטחון עצמי שצומחת מדקה לדקה. והרי לא לשם כך התכנסנו. זהו החלטתי לעלות ל4 מחזקי אגו ליום,מקווה רק לא להתבלבל. לא נעים לקחת את המחזק של הבוקר בערב ואת הצהריים בלילה. מישהו יגלה אם אעלה את המינון ל5 ליום? ככה זה מרגיש? אני שם? בעיצומה של התמכרות? אני? מעולם לא התמכרתי לכלום. אולי רק לקרם פטיסייר. אני לא אוהבת טעמי אינסטנט, מנה חמה איזה טעם סינטטי. מה המינון הנכון? אני תוהה לעצמי זהו הבנתי את זה . כמו נורה שנדקלת מעל לראש בסרטים מצויירים. אני מכורה. מכורה להם, למחזקי אגו. ימים,שבועות, חודשים... שנים?! אפשרי להגמל כמו מכל דבר... אבל למה? נעלה את המינון בעוד הרי מה זה משנה? תינוק צריך לאכול כל 3 שעות= מחזק אגו כל 3 שעות. מחייכת לוקחת ביס מהאקלר, כוס מים ומחזק אגו. אוטופיה .
0 תגובות
Rage
10/07/2017 16:12
Woodman
הנקודה הזאת הירוקה, צורבת בעור שלי כמו אש.לא זכור לי לאיזה גיבור על הייתה אש ירוקה חייזרית כזאת שמחלישה אותו אולי זה היה הקריפטונייט של סופרמן.טוב אני לא ממש סופרמן אבל הנקודה הירוקה הזאת מחרפנת אותי כמו בד אדום מול שור זועם.עושה לי בלאגן בבטן, בחילה ותחושת שובע כאחד.מעלה בי זעם מכפות רגליים ועד לקודקוד.כאילו הטביעו אותי בתא קסמים של הודיני כולו היה מוצף. הידיים שלי קשורות והמסקינטייפ על הפה סוגר חזק.הכל תלוי במה? בשליטה עצמית? כ״כ טרחני לחשוב ככה.אסור לתת לאש הזאת להתפרץ לי מהלוע.הגיע הזמן לרסן אותי כמו כל סוס פרא.שנים זה לא קרה ושנים נוספות זה לא יקרה.כלאו אותי בין 4 חבלים שמושכים אותי לכל כיוון ואני עומד במקום.והיא עדיין שם מול העיניים שלי הנקודה הירוקה הזאת.מסקנה: מי שמחפש בסוף מוצא.
0 תגובות
בדרך לקוסם...
10/07/2017 09:30
Woodman
כשהוא הלך לקוסם לחפש קצת שכל, ההוא הלך לחפש קצת אומץ וההוא הלך לחפש לו לבאני הלכתי לחפש סבלנות.שמתי מוצ׳ילה עם 18 קילו על הגב והתחלתי את ההליכה איתם. הנופים היו בנאליים הקלישאות היו מוכרות ניסיתי לרוץ קצת כדיי להגיע אליו מהר יותר מכולם אבל לא הצלחתי ״זאת לא תחרות״ הם צעקו לי מאחורה ״ברור שלא״ עניתי למרות שידעתי שכן שזה עבורי לא התחרות כמו הרצון כבר להגיע לשם ליעד לזרוק את המשקל הזה ממני ולקבל את הפאקינג סבלנות שהבטיחו לי.ככל שהלכנו אני התחלתי להתעייף המשקל היה כבד והיה נראה שרק הולך ונהיה כבד יותר מרגע לרגע. הזעתי חשבתי לעצור אולי פשוט להסתובב אחורה לזרוק את המוצ׳ילה בצידי הדרך ולהכנע. זה נראה כמעט בלתי מושג. ואני אדם נחוש באמת נחוש אז איך עולה לי המחשבה להרים ידיים לעצור הכל ולהבין שאני לא אקבל את הסבלנות הזאת שתמיד רציתי ואין לי . מצד שני תמיד קיבלתי מה שרציתי מתי שרציתי אולי זה גם בדיוק הדבר שמעכב אותי מכניע אותי וגורם לי לעמוד במקום. רק להסתכל אחורה ולראות את הדרך שעשיתי עד עכשיו ולהתרכז במה שעבר בה מאשר במה שעוד יש לי לעבור. ההוא בלי האומץ אמר לי תחכי קצת אולי נעשה קמפינג לאיזה יום יומיים פה ננוח קצת ונחשוב אם בא לנו להתקדם או לחזור חזרה.אני לא אוהבת לעמוד במקום העולם תמיד בתנועה אנחנו תמיד בתנועה אני תמיד בתנועה .
0 תגובות